מעליות הידרואליות - זול יותר, משתלם יותר

ההחלטה איזו מעלית להוסיף לבניין קיים, יכולה לשנות לא רק את סגנון החיים של הדיירים, אלא גם לעלות את ערך הנכס באופן מהותי

על פי העדכון בחוק הבינוי והשיכון משנת 1974 חייב כל בניין חדש שנבנה מרגע כניסת החוק לכלול התקנת מעלית מובנית, בתנאי שגובהו גדול מארבע קומות.

לצערנו הרב התקנה לא נאכפה בכל חלקי הארץ, מה גם שדיירי בניינים נמוכים יותר או ישנים יותר מתעניינים לעיתים קרובות לשפר את איכות החיים שלהם ושווי הנכס בו הם מתגוררים על ידי הוספת מעלית פוסט פקטום.

בשורות הבאות נתמקד בדיוק בסוג זה של התקנת מעלית: התקנת מעלית לאחר השלמת הבניין, שהיא מטבע הדברים מסובכת יותר (הבניין מלא כבר בדיירים, יש לבצע תוספות שלא נכללו בתכנון המקורי וכו').

איזו מעלית לבחור?

הבחירה של סוג ההנעה, הגודל ואופן הבניה תלוי בפקטורים ספציפיים רבים, ולכן כמובן שחייב להעשות על בסיס יעוץ (מהנדס, אדריכל ושאר בעלי מקצוע בנושא) ספציפי, יעוץ שניתן על ידי חברות מעליות רבות (אלרד, טיב ואחרות) חינם וללא התחייבות.

עם זאת, במרבית המקרים מערכת ההנעה המקובלת היא הידראולית, וזאת בגלל כמה יתרונות בולטים:

"מנגנון אל כשל"- אלישע אוטיס, ממציא אמריקאי שהפך ליזם בתחום המעליות, המציא עוד בשנת 1853 את מנגנון האל כשל, מנגנון שמאפשר עצירה של המעלית במידה והמנגנון התומך נקרע והמעלית מתחילה ליפול.

עם זאת, המנגנון הזה לא מונע "התקעות" של המעלית במקרים של נפילת מתח (לדוגמא הפסקת חשמל או תקלה מקומית), חוויה שחלקנו הגדול עברנו ולמדנו לשנוא.

אכן, עד היום מעליות בהנעה עילית (מרבית המעליות הגדולות והמהירות יותר, המותקנות בבניינים גבוהים בדרך כלל) דורשות עליה לחדר המכונות והנעה חיצונית של המעלית במקרים הנ"ל.

מעלית הידראולית, בעלת ההנעה התחתונה לעומת זאת, ניתנת להנמכה פאסיבית לקומת הקרקע גם כאשר ישנה הפסקת חשמל טוטאלית, וזאת על ידי סיבוב מתג פשוט. במילים פשוטות, במעלית הידראולית כמעט ואין לכם סיכוי להתקע.

הגודל כן קובע- במיוחד במקרים של התקנת מעלית בבניינים גמורים, מרווח (הפיר, המנגנון המניע וכו') הוא תמיד בעיה. מנגנון ההנעה ההידראולי יכול להפיק אותה אנרגיה בהספקי מנוע הרבה יותר קטנים, או במילים פשוטות: הוספת מעלית הידראולית יכולה להתבסס על מנוע הרבה יותר קטן, שניתן להתקנה בבסיס הפיר (ואין צורך בחדר מכונות נפרד על הגג).

שקט (ולא רק נפשי)- מנועים קטנים יותר הם גם שקטים יותר, וכיוון שכבר אמרנו שכאשר מבצעים הוספת מעלית במבנה קיים בדרך כלל אילוצי ההנדסה ידרשו התקנת מנוע תחתי, מדובר ביתרון משמעותי עבור דיירי הקומה הראשונה (שגם כך לא מתלהבים בדרך כלל מכל הרעיון של הוספת מעלית).

החיסרון הבולט של המעלית ההידראולית, שהופך אותה להרבה פחות אטרקטיבית בבניינים גבוהים וחדשים, היא מהירות הפעולה האיטית יחסית (מה שלא אמור להוות בעיה משמעותית בבניינים של עד 4 קומות).

כמה עולה התקנת מעלית הידרואלית

כאן מדובר בשאלה הרבה יותר מסובכת, ואכן רוב הקבלנים בתחום לא יענו על השאלה הזו בלי לראות את הפרטים המלאים (ולא רק משום שהם רוצים לנסות ולמכור לכם את השירותים שלהם דווקא). העלות הסופית של התקנת מעלית תהיה תלויה בגורמים רבים, ביניהם:

בניה חיצונית או פנימית- בניה חיצונית דורשת אישור של וועדת התכנון והבנייה המקומית, מה שמוסיף מיד שירותי אדריכל (עוד כ2000-5000 דולר), אישור מהנדס בניין (1000-3000 דולר) ולעיתים אישורים נוספים, שיכולים סך הכל להגדיל רק את עלות התכנון בכ-10 אלף דולר (שלא לדבר על הזמן, לפחות שלושה חודשים עד שנה, שלוקח לאישורים הללו לעבור את חומת הבירוקרטיה של וועדות התכנון).

לעומת זאת בניה פנימית דורשת לעיתים שיפוצים נרחבים (שיפוץ חלקי או מלא של המדרגות לדוגמא), מה שיכול להוסיף עוד 50-100 אלף ₪ לפרוייקט.

גודל המעלית- בדרך כלל הגודל המומלץ הוא קטן יחסית, בסביבות ה2 מ"ר לכל היותר, אם כי חשוב לזכור שגודל הפיר החיצוני גדול בלפחות 25-50% משטח המעלית (שטח התא) הפונקציונאלי.

שיטת הנעה- כמו שאמרנו מנוע הידראולי, אף שהוא איטי יותר, זול יותר (כ-20% חיסכון בעלויות התקנה, ועוד עד 30% חיסכון בעלויות הפעלה ותחזוקה).

הבחירה בשיטת הנעה הידרואלית, מוזילה את עלויות ההתקנה. לעיתים זה מאפשר בניית שתי מעליות חדשות

---